במהלך מלחמת האזרחים החריף המצב הכלכלי , ורעב שרר בקרב החיילים ותושבי הערים . הבולשוויקים השתלטו בכוח על כל תחומי החיים במדינה תוך כדי גילויי אלימות אפילו כלפי הציבור שביקשו לייצג . הם החלו בהלאמה - העברת הקרקעות , התעשייה , התחבורה , הבנקים והמסחר לרשות הלאום , וביטלו את זכות ההתאגדות ואת זכות השביתה של הפועלים . בשנים 1921-1918 הנהיג לנין קומוניזם מלחמתי - גיוס הכלכלה לצורכי המאמץ המלחמתי . מפעלי התעשייה שהולאמו נמסרו לניהולם של חברי מפלגה חסרי ניסיון וחסרי ידע בניהול מפעלים , אך בפועל את המפעלים ניהלו פועלים שעבדו בהם לפני ההלאמה . מחסור בחומרי גלם וגיוס של פועלים רבים לצבא האדום שיבשו גם הם את הייצור התעשייתי . הוראות המשטר לא פסחו אף על האיכרים - הם נדרשו למסור לממשלה את עודפי התוצרת החקלאית במחיר סמלי . באזורים רבים סירבו האיכרים למלא פקודה זו ; אחדים הסתירו את עודפי התוצרת , אחרים ייצרו לצריכה עצמית בלבד ; והיו אפילו מי ששרפו עודפי יבולים ושחטו בקר כדי להימנע בכל מחיר ממסירתם לשלטונות . האיכרים בתקופה זו נהגו לומר : " אנו בולשוויקים , אך לא קומוניסטים . אנו תומכים בבולשוויקים משו...  אל הספר
מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית