ב1924- הכריז מוסוליני על פיזור הפרלמנט ועל עריכת בחירות . לאחר מסע בחירות אלים , שהיה מלווה בפגיעות פיזיות ביריבים פוליטיים , ב"פיצוץ" כינוסים של מפלגות אחרות ובמעשי הונאה וזיופים , זכתה , כצפוי , המפלגה הפשיסטית ברוב המושבים בפרלמנט . מוסוליני לא היסס לפגוע באופוזיציה ולחסל יריבים פוליטיים . ימים אחדים לאחר שהמנהיג הסוציאליסטי ג'קומו מטאוטי נשא נאום בפרלמנט ומתח בו ביקורת על תוצאות הבחירות שנערכו בצל הטרור והאיומים הפשיסטיים , הוא נרצח על ידי המשטרה החשאית . רצח מטאוטי סימל את חיסולם הסופי של סממני הדמוקרטיה שנותרו במדינה וביטא את יחסו של מוסוליני למתנגדיו הפוליטיים . בעקבות הרצח גברה הביקורת בעיתונות ובדעת הקהל על הממשלה הפשיסטית , ורבים עזבו את המפלגה . באיטליה הפשיסטית המשיכו להתקיים המוסדות המסורתיים - המלך , הסנט ובית הנבחרים - אך הם נותרו נטולי סמכויות . חוקת איטליה הוחלפה בחוקה חדשה , שלפיה הפרלמנט אינו מפקח עוד על הממשלה . נקבע כי ראש הממשלה אינו כפוף עוד לפרלמנט וכי למלך בלבד סמכות למנותו או לפטרו . הדוצ'ה היה מנהיג המדינה וריכז בידיו סמכויות ועוצמה . המפלגה הפשיסטית הייתה המ...
אל הספר