בהתאם לחוזה המיעוטים הכירה ממשלת פולין במוסדות הקהילה היהודיים והתירה להם לגבות מסים ולעסוק בענייני חינוך , דת וצדקה . ליהודים הותר להקים מוסדות חינוך , והדבר ביטא את האוטונומיה שניתנה להם על פי חוזה המיעוטים . עם זאת , היהודים יכלו לשלוח את ילדיהם גם לבתי הספר של המדינה . בתקופה זו פולין הייתה מרכז ללימוד תורה , ופעלו בה חצרות חסידים וישיבות גדולות , כגון ישיבת מיר , ישיבת חפץ חיים וישיבת לובלין . רבני הישיבות ו"הרבי" של החסידים נחשבו לגדולי תורה ופוסקי הלכה , ולמעשה הם שקבעו את אורח החיים של יותר משליש מיהודי פולין . בצד החינוך המסורתי בישיבות וב"חדרים" התפתחה בפולין מערכת חינוך מגוונת , והיא כללה בתי ספר של כל הזרמים היהודיים . התנועה הציונית הקימה רשת חינוך שנקראה " תרבות" ולמדו בה , בעברית , מילדים בגיל הגן ועד תלמידים בסמינרים למורים . כמו כן פעלו בתי ספר עבריים דתיים : של המזרחי - יבנה ; ושל אגודת ישראל - חורב ובית יעקב ( רשת בתי ספר לבנות . ( גם הבונד הקים רשת חינוך משלו - ציש"א ( ראשי תיבות ביידיש : ארגון מרכזי של בתי הספר היהודיים ) - רשת זו פעלה בשפת היידיש * וטיפחה את תרבות...  אל הספר
מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית