הניצחון על גרמניה ובנות בריתה צוין בבריטניה ובצרפת בטקסים ממלכתיים מפוארים ובהקמת אנדרטות לזכר הנופלים ולזכר אירועי המלחמה ; אך על שמחת הניצחון העיב המחיר האנושי הכבד : מיליוני הרוגים , פצועים ונכים . תחושות המרירות והכעס בקרב החיילים ששבו מן החזית הלכו והתחזקו , והם כינו את עצמם "בני הדור האבוד" ( עמ' . ( 64 תעודה : אכזבת החיילים הבריטים , הסופר האנגלי ק . א . מונטגיו " חירותה של אירופה , " " המלחמה כדי לשים קץ למלחמות , " " ביעור המיליטריזם מהעולם , " " הצלת התרבות האנושית" - רוב בני האדם בימינו הם נטולי אמונה במשהו או במישהו עד שהם מתקשים להבין , כי החיילים במלחמת העולם התייחסו לסיסמאות האלה באמונה עזה ותמימה , וכי אלפים מהם , שבינתיים נפלו בקרב היו בטוחים כי אם ימותו תהיה מצבתם אירופה החדשה , משוחררת ומטוהרת מהשנאה ותאוות השררה של אירופה הישנה . [ ... ] ועתה , [ ... ] מתברר כי הכל היה לשווא . החיילים ניצחו במלחמה , אך לא קיבלו את הגמול שציפו לו . זר הדפנה קמל בטרם ענדו אותו . השנים האבודות , הנעורים השבורים , הידידים שאינם עוד , סבל הנשים בבית , הזוועה , הדם והזיעה , כולם חברו יחד ...
אל הספר