בעת מלחמת העולם הראשונה חיו יהודים הן בשטחי מדינות ההסכמה הן בשטחי מדינות המרכז . בהיותם אזרחים נאמנים במדינות שהתגוררו בהן , הם נרתמו למאמצי המלחמה , התגייסו לצבאות של מדינותיהם , והיו בהם אף בעלי דרגות קצונה . כך לחמו חיילים יהודים משני צדי המתרס אלו באלו , ונאלצו לירות איש באחיו . ואולם , למרות הנאמנות של היהודים למדינותיהם הוטלו עליהם האשמות . לדוגמה , כשש מאות אלף יהודי רוסיה גורשו מאזורי הלחימה בטענה שהם מרגלים המשתפים פעולה עם האויב . המגורשים הצטוו לעזוב את מקומות מגוריהם במהירות - בתוך יום עד יומיים . לגירושים הללו התלוו גם פרעות . בגרמניה הואשמו יהודים בהשתמטות מן הגיוס ובספסרות במצרכי מזון ; ובבריטניה ובארצות הברית אולצו יהודים שהיגרו מגרמניה לחתום על הצהרות נאמנות למדינה . ככל שהתקדמה המלחמה וגבר הסיכוי שבריטניה תכבוש את ארץ ישראל , כן גברו קולות בעם היהודי אשר קראו להדק את הקשר עם בריטניה בעת המלחמה . הנטייה לתמוך בבריטניה באה לידי ביטוי בהקמת גדודים עבריים בתוך הצבא הבריטי . הגדודים הוקמו ביוזמתם של יוסף טרומפלדור , ( 1920-1880 ) שהיה קצין יהודי בצבא הרוסי , עלה לארץ ב191...
אל הספר