במהלך המאה התשע עשרה החלה האימפריה העות'מאנית להתפורר ולשקוע , ומדינות אירופה ניצלו את חולשתה כדי להשתלט על אזורים בתחומה ובכך זירזו את תהליך התפוררותה . ההתפוררות של האימפריה העות'מאנית ניכרה גם בשטחים שהיו בשליטתה בצפון אפריקה . כך היה באלג'יריה , כאשר שליטים מקומיים החלו לנהל את ענייני האזור באופן עצמאי . ב1830- החלה צרפת להשתלט על אזור החוף של אלג'יריה . בשטחים שכבשה צרפת החלו להתיישב צרפתים , ואליהם הצטרפו אירופים ממדינות אחרות . ב1870- פרסם אדולף כרמיה , שר המשפטים של צרפת , צווים שנועדו להפוך את אלג'יריה לחלק מצרפת . המשטר הצבאי הצרפתי באלג'יריה הוחלף במשטר אזרחי , ומחוזות באלג'יריה שולבו ברשימת המחוזות של צרפת . בפקודת כרמיה משנת 1870 הוענקה ליהודי אלג'יריה אזרחות צרפתית מלאה . המעמד האזרחי החדש של היהודים לא מנע את הפגיעות בהם , והן אף הוחרפו עם השנים . גל של פרעות נגד היהודים התרחש ב1881- וב , 1898- וגם משפט דרייפוס בצרפת תרם לפעילות האנטי-יהודית . גילויי האנטישמיות החריפו ולוו בפרסום של מאמרי הסתה בעיתונות וחיבורים אנטישמיים . כמו בצרפת הוקמו גם באלג'יריה שלוש קונסיסטוריות -...
אל הספר