ניסיון לשינוי מעמדם של היהודים באלג'יריה היה ב , 1865- באפשרות שניתנה לכל יהודי להגיש בקשה אישית לאזרחות צרפתית ( עמ' , ( 32 אך רק יהודים מעטים הגישו את הבקשה לאזרחות , מחשש שהיא תפגע בקיום מנהגי הדת היהודית . צעד נוסף בשינוי מעמדם של היהודים באלג'יריה היה עם פרסומה של פקודת כרמיה ב24- באוקטובר . 1870 הפקודה , שנקראת על שמו של אדולף כרמיה , שר המשפטים של צרפת ( עמ' , ( 33 פורסמה במסגרת צווים שהוציאה ממשלת צרפת בעניין אלג'יריה , ולפיה לכל יהודי אלג'יריה הוענקה אזרחות צרפתית מלאה . קבלת האזרחות לא הייתה תלויה ברצונו האישי של כל יחיד . היה זה המקרה היחיד שבו כל היהודים באזורים שהיו תחת שלטון המדינות האימפריאליסטיות זכו להיות אזרחי המדינה האירופית ששלטה באזור . ליהודים , בהיותם אזרחים צרפתים , הוענקה זכות הצבעה , הם חויבו לשרת בצבא , והיה עליהם לנהוג על פי החוק הצרפתי גם בנושאים של המעמד האישי - נישואים וגירושים . התוקף הבלעדי של דיני המעמד האישי על פי ההלכה היהודית בוטל מפני רשויות השלטון , והם היו לטקס מסורתי בלבד . מכיוון שיהודי אלג'יריה היו עתה אזרחים צרפתים לכל דבר , הותר להם להנהיג ו...
אל הספר