לאימפריאליזם של התקופה המודרנית היו היבטים שונים . המרכזי שבהם הוא ההיבט הפוליטי-הלאומי : מנהיגי המדינות באירופה ביקשו לבטא את הכוח הפוליטי של מדינותיהם על ידי השתלטות על שטחים . הם סברו כי ככל שמספר המושבות שבשליטתה של המדינה גדול יותר , כן מעמדה הפוליטי גבוה יותר ויוקרתה הלאומית רבה יותר . המאבקים בין מדינות אירופה על בכורה פוליטית בתקופה זו הגבירו את התחרות בין המדינות ; יתר על כן : ההשתלטות על אזורים באפריקה ובמזרח הרחוק סייעה לפרוק את המתח שהצטבר בקשרים המדיניים בין מדינות אירופה ולמנוע התלקחות מלחמה על אדמת אירופה . בצד ההיבט הפוליטי-הלאומי בלט ההיבט הכלכלי . באותה תקופה תהליך התיעוש באירופה היה בעיצומו , ומדינות היבשת נזקקו לאספקה רבה וסדירה של חומרי גלם . חומרי הגלם הללו היו בשפע באפריקה ובמזרח הרחוק , ומדינות אירופה ביקשו להשיגם בלא תמורה ולנצל את כוח העבודה הזול - התושבים המקומיים . היצרנים , הסוחרים , חברות המסחר והעוסקים בספנות שאפו להרחיב את עסקיהם ורווחיהם , והם לחצו על ממשלותיהם לנקוט מדיניות אימפריאליסטית . המושבות אף שימשו מקום תעסוקה וקידום לאלפי אנשי מנהל וצבא , שנשל...  אל הספר
מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית