ספר שופטים תיאר מצב מתמשך בו עם ישראל חי בארצו בהעדר שלטון מרכזי : כל שבט חי לעצמו ודאג לעצמו , ומנהיגים קמו והושיעו את העם רק בתקופות של לחץ וצרה . בהעדר שלטון מרכזי ומנהיגות שתלכד את העם- העם לא קיים את מצוות ה' ואת חוקיו והיה נתון להתקפות חוזרות ונשנות מצד שכניו . במקרים אחדים היה העם נתון במלחמת אזרחים של ממש , ושבטי ישראל נלחמו אלו באלו- כמו במקרה של גדעון ואבימלך . בסיומו של ספר שופטים ( פרקים י”ז-כ”א ) נזכרות שתי פרשות שהיו להן תוצאות קשות מאוד עבור עם ישראל . הראשונה - פרשת פסל מיכה - מספרת כיצד הקים אחד מאנשי ישראל מקדש אלילי והניח בו פסלים בניגוד מפורש לחוקי התורה ( פרקים י”ז – י”ח ) השנייה- פרשת רצח אישה שגרמה למלחמה גלויה בין כל שבטי ישראל לבין שבט בנימין ( פרקים י”ט - כ”א . ( לכן , מחבר הספר סיים אותו בקביעה הקשה : “ בימים ההם אין מלך בישראל איש הישר בעיניו יעשה . ” אמירה זו נשנית חמש פעמים בפרקי הסיום של הספר והיא מביעה את דעתו של המחבר : המצב הקשה שהעם הגיע אליו בפרשת פסל מיכה ובפרשת המלחמה בשבט בנימין , הוא תוצאה של העדר מלך . העדר מנהיגות מרכזית הביא לכך שכל אחד עשה כר...
אל הספר