שיעור זה דן בחלק התחבירי החשוב ביותר במשפט – הנשוא ובזיהוי הנושא . הערות והנחיות נשוא פועלי - ספר זה דן בניתוח המשפט הפועלי . ההוראה בספר יוצאת מן הנשוא הפועלי אל הנושא , תוך התבוננות במהותם של הנושא ושל הנשוא ובהתאם הדקדוקי שביניהם . היא מתחילה במקרה הבולט והשקוף ביותר : נשוא – פועל , נושא – צירוף שמני , וממנו עוברת אל המקרים המורכבים יותר – נשוא מורחב , נושא שם פעולה . הנשוא - יש ללמד את התלמידים למצוא בתחילה את הפועל ולסמנו כנשוא . אולם חשוב להראות להם כי שמות פעולה הם לא פעלים במשפט . ניתן להראות זאת בעזרת הוספת כינויי שייכות או מילת יחס " של " לשמות הפעולה , ובכך להוכיח שהם שמות עצם . כמו כן ניתן להראות ששמות הפעולה אינם ניטים בזמן , ולכן אינם פעלים . זיהוי נושא ונשוא - בניתוח המשפט הפועלי מומלץ לאתר תחילה את הנשוא ( הפועל , ( ולבדוק מי ביצע את הפעולה או מי הוא נושא הפעולה ( בסביל . ( מי הנשוא ? - שיעור זה בספר מספק לתלמידים מערך של הוראות לפתרון בעיות : במקרה זה – נוסחה לאיתור הנשוא והנושא במשפט . נוסחה זו מתבססת על העובדה שהנשוא " מתייחס " אל הנושא , ומבטא את תכונותיו , מעשיו , ...  אל הספר
מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית