כשקוראים ספר חשוב לדעת את הרקע לעלילה . התבוננות בתוכן הפרק ובלשון מבליטה את האפיונים של התרבות שעלילת הספר נטועה בה ושל הזמן שהספר נכתב ( גרמניה , לפני כ80- שנה : ( א . בגרמנית , שפת המקור של הספר , מקובל שאין פונים למבוגרים בשמותיהם הפרטיים , אלא אם הם בני משפחה או מכרים קרובים מאוד . כאשר תלמידי בתי הספר פונים למורים שלהם הם מקדימים לשמותיהם את המילים "מר , " "גברת" או "עלמה" ( גברת צעירה . ( לפיכך אפשר להבין את פנייתה של פצפונת אל המבוגרים - פצפונת פונה לנהג בשם " מר הולק , " וכשהיא פונה אל המורים היא אומרת " רבותי" ( מילת פנייה רשמית כשפונים לקהל . ( פצפונת , שהיא רק ילדה , זוכה להתייחסות מנומסת של המבוגרים ; המורה הצעיר מקדים תואר נימוס לשם משפחתה - " העלמה פוגה ; " וכשפצפונת מציגה את עצמה היא משתמשת רק בשם משפחתה ואומרת : "שמי פוגה . " ב . בגרמנית , כמו בשפות אירופיות אחרות , מקובל גם היום לפנות אל אדם מבוגר בגוף שלישי במקום בגוף שני " ) עכשיו יקשיב נא לי אדוני היטב , והאם אדוני יודע מי מבשל ? והאם אדוני יודע מי מרוויח כסף ? מה בעצם אדוני יודע ? ואז אדוני מתיישב לו וכותב לאמו של...
אל הספר