המחצבים כמשאב מתכלה כאמור , המחצבים הם משאב מתכלה , כמותם בכדור הארץ מוגבלת , וצריכתם מצמצמת את הכמות הנשארת בטבע לצריכה בעתיד . מאז המהפכה התעשייתית , ובייחוד במחצית השנייה של המאה העשרים , גברה מאוד צריכת המחצבים . מעריכים כי מאז שנות ה40- של המאה העשרים ועד ימינו צרכו תושבי ארה"ב לבדה מחצבים בכמות העולה על כמות המחצבים שצרכו כל תושבי ארה"ב בכל הדורות שחיו לפניהם . השאלה מתי ייגמרו העתודות של המשאבים המתכלים ( ובכללם המחצבים ) היא שאלה חשובה , לנו ולבני הדורות הבאים . התשובה לשאלה זאת שונה ממחצב למחצב , והיא מבוססת על אומדנים של הכמויות הזמינות של המשאבים השונים ועל קצב צריכתם . יש לזכור כי האומדנים אינם מביאים בחשבון נתונים שונים , כגון : גילוים של מאגרים חדשים ; שימוש בטכנולוגיות חדשות לאיתור ולכרייה - טכנולוגיות שיביאו לשימוש יעיל וחסכוני יותר במאגרי המשאבים ; פיתוח והפעלה של מדיניות למחזור חומרים ; שינויים בהרגלי הצריכה ועוד . הנה כמה דוגמאות : לפי האומדנים , עתודות העופרת והכספית ייגמרו כבר במאה ה , 21- ואילו הברזל יספיק לתקופה ארוכה , העולה על 100 שנים . לגבי הנחושת , לעומת זאת...
אל הספר