לתפוס מים בידיים: תפיסת מי שיטפונות מי שיטפונות הם המים העיליים הזורמים בנחלים ובמורדות ההרים בעקבות גשמים עזים. זרימות אלו הן חזקות ופתאומיות, ולכן קשה מאוד לתפוס את המים הזורמים. כבר בעבר השכילו הקדמונים לבנות סכרים באפיקי נחלים כדי ״לשלוט׳׳ בשיטפונות. ליד הסכרים הם הקימו מאגרים מלאכותיים, ומשם היטו את המים והשתמשו בהם להשקיית שדותיהם. כפי שצוין, כיום המאגרים המלאכותיים של מי השיטפונות מנוצלים גם לצורך העשרת מי תהום. הקמת מאגרים באמצעות סכרים נעשית תוך כדי הפעלה של מערכות שיקולים רבות: א. עלות ההקמה והתפעול של הסכר והמאגר הצמוד לו. ב. כמויות המים שאפשר לאגור בעזרתם. ג. תדירות השיטפונות באזור הנחל. ד. האפשרות ההנדסית להקים סכר או מתקני הטיה באזור. ה. אפשרות האיטום של קרקעית המאגר, כדי שיהיה אפשר לאגור בו את המים לזמן ארוך ככל שנדרש מבלי שהם יחלחלו לקרקע. ו. הקירבה של המאגר לשטחים חקלאיים הזקוקים לתוספת מים בעונה היבשה. גשמים חזקים, היורדים באגני ניקוז של נחלים במדבר, גורמים לזרימה שיטפונית חזקה. זוהי תופעה מרשימה, לעתים מסוכנת. השיטפון כה חזק עד כי המים יכולים לסחוף את כל הנקרה בדרכם,...
אל הספר