סיכום בתחילת שנות השבעים של המאה התשע עשרה החלו להופיע בכמה מדינות במערב אירופה ובמרכזה גילויי האנטישמיות המודרנית . את המושג " אנטישמיות" טבע בתקופה זו בגרמניה יהודי מומר בשם וילהלם מאר , ופירושו : נגד העמים השמיים . התפתחותם של התודעה הלאומית והרגשות הלאומיים בעמי אירופה וצמיחתן של תנועות לאומיות היו גורם מרכזי להתעוררות האנטישמיות המודרנית . השתלבות היהודים בחיי המדינה אף היא עודדה את האנטישמיות : למרות האמנציפציה , החברה לא הייתה מוכנה לקבל את השינוי במעמדם החוקי והמשפטי של היהודים . הוגי דעות של הסוציאליזם סייעו להתפתחות הטיעונים האנטישמיים . היהודים נתפסו כבעלי ההון , הקפיטליסטים , שבהם ביקש הסוציאליזם להיאבק . נוסף על כך , על בסיס האנתרופולוגיה , הביולוגיה והדרוויניזם החברתי , התפתחה במחצית השנייה של המאה התשע עשרה תורת הגזע . תורת הגזע , המסתמכת כביכול על המחקר המדעי , שימשה בסיס לחיזוק האנטישמיות . בכמה ממדינות אירופה שילבו מפלגות פוליטיות במצען יסודות אנטישמיים , ובשנת 1878 התגבשה בפעם הראשונה מפלגה אנטישמית בגרמניה כאשר הכומר אדולף שטקר הקים את מפלגת הפועלים הנוצרית-סוציאליס...
אל הספר