המתנגדים והמאבק בחסידות המאבק בחסידות מתחיל בווילנה הוכחה להתפשטותה של תנועת החסידות ולהתעצמותה הוא המאבק שניהלו נגדה מתנגדיה , המכונים " המתנגדים . " הם ראו את עצמם כשומרי המסורת והתנגדו לחסידים , שאותם ראו כסוטים מן המסורת . מרכז המאבק של המתנגדים היה קהילת וילנה , שכונתה " ירושלים דליטא" בגלל היותה מרכז חשוב לתורה . כאשר גילו מנהיגי הקהילה שיש בקהילתם מניין של חסידים , הם הטילו בחג הפסח של שנת 1772 חרם על החסידים , וראשי המניין גורשו מן העיר . מנהיגי וילנה קראו לקהילות נוספות להצטרף אליהם וטענו שהחסידות היא כת ואין לה זכות קיום . המניין החסידי בווילנה פוזר והקמתו מחדש נאסרה בחרם . בעקבות וילנה הלכו קהילות נוספות ברוסיה הלבנה , בליטא ובגליציה , ואנשיהן החרימו ושרפו ספרים של חסידים . מווילנה נשלחו איגרות לקהילות אחרות ובהן קריאה לצאת למאבק בחסידים . כמו כן נכתבו חיבורים וספרי פולמוס ( ספרים שהוצגו בהם חילוקי דעות חריפים ) נגד החסידות .
אל הספר