הכנה לקריאת הטקסט הדבר הראשון שאנחנו שומעים על דניאל - שהיה מיוחד , אבל אנחנו לא יודעים במה ולמה . במשפט הבא מסופר שהיה ילד רגיל , שגר בבית רגיל בכפר רגיל . המילים " רגיל , " " רגילים" וכו' חוזרות עשר פעמים בשמונה השורות הראשונות של הפרק . התופעה מעוררת תשומת לב מיוחדת , שכן איננו נוהגים להדגיש משהו שגרתי ורגיל . מכיוון שידוע לנו כבר שמדובר באנשים בעלי שמות משונים-מצחיקים , במקום מיוחד ) כפר-קטן ( ובעץ מכושף , נוצר מתח בין מה שכבר הוכרז כמיוחד למה שנראה רגיל . השורה השמינית נחתמת במילים ... " – אבל היה לו חלום לא רגיל " . במילה " אבל" מתחילות ההסתייגויות מה"רגיל : " ההסתייגות הראשונה - לא זו בלבד שלדניאל היה חלום לא רגיל , אלא הוא שמר זאת בסוד . הסוד מוסיף מתח לסיפור בכלל ולאישיות המיוחדת הנבנית כאן בפרט . ההסתייגות הבאה - התיאור החיצוני של דניאל : "הוא נראה קצת מוזר . " בפסקה האחרונה הסיפור מתמקד במה שמיוחד בדניאל , ובשורות האחרונות נאמר בפירוש שדניאל היה ילד " שחבריו לכיתה צחקו עליו לעתים קרובות " . למה צחקו ? התשובה חד-משמעית . " משום שבאחד השיעורים הוא אמר למורה יוסף שהוא נולד בתוך...  אל הספר
ישראל. משרד החינוך