קריאת הטקסט במשפט הראשון בפרק מופיע שם הכפר - כפר-קטן . השם , שאינו אופייני לשמות של יישובים במציאות , מרמז על אופיו של הסיפור , שיש בו אלמנטים לא ריאליסטיים . גם מבחינה לשונית שם הכפר יוצא דופן : יש בו שימוש בשם תואר ) קטן , ) ולא בשם עצם פרטי ) כמו כפר יהושע . ) בהמשך המשפט הראשון המספר פונה אל הקוראים ומכוון את " מבטם" אל עץ הפיקוס העומד מול המגדנייה : " אם אתם עוברים בכפר שלנו ... עצרו לרגע ... עמדו לרגע והביטו ... אם אספר לכם ... תדעו מה כתוב ... הסיפור שלנו " ... וכו . ' הפנייה הישירה יוצרת תחושה של סיפור הנקרא בקול על ידי המספר עצמו , כאילו שאנחנו מאזינים לו ממש ברגע זה . במקומות אחרים בספר יש לפנייה הישירה פונקציות נוספות , למשל יצירת תחושת שותפות של המספר והמאזינים . מבחינה לשונית , הפנייה הישירה נעשית בגוף שני רבים ) אתם ( ובצורת ציווי רבים ) עצרו , עמדו . ) עתה , כשעיני רוחם של הקוראים כולם מופנות אל הפיקוס , המספר יכול לספר למה הוא מבקש את תשומת לבם של הקוראים : " זה לא עץ פיקוס רגיל . זה עץ פיקוס מיוחד . עץ עם סיפור . עץ מכושף " . מבט מהיר מגלה את המדרג במספר המילים בתיאור...
אל הספר