סיכום פרק 1 בפרק זה למדנו כי ניתן להציג אות מידע בצורה אנלוגית או ספרתית . העברת המידע באמצעות אותות ספרתיים עדיפה ככל שגדל מרחק ההעברה , כפי שמוצג בטבלה : 1 . 2 מן הטבלה עולה שאפשר להשתמש באותות אנלוגיים מבלי שאיכות התקשורת תיפגע , למרחקים קצרים בלבד . ככל שמרחק ההעברה עולה , וככל שיש יותר תחנות שדרכן עובר האות , הופך האות האנלוגי רועש ומעוות יותר ויותר , ולכן כאשר מדובר במרחקים גדולים ובמספר תחנות רב אזי התקשורת הספרתית לא רק עדיפה , אלא היא הברירה היחידה העומדת בפנינו . כאשר מעבירים מידע שהוא אות אנלוגי בתקשורת ספרתית , מתרחשים התהליכים הבאים : בשידור : – דגימה : דגימה של אות המידע האנלוגי במרווחי זמן שווים – כימוי : חלוקת רמת האות לתת-רמות מתח והקצאת תת-רמה לכל דגימה – קידוד : תרגום רמת האות המתקבלת בתהליך הכימוי לקוד בינארי – שידור האות לקו התקשורת בקליטה : – דגימת האות הנקלט לגילוי האות המקודד – הפיכת האות המקודד לאות אנלוגי מדורג – סינון רעשים ו " החלקת " צורת האות לשחזור האות האנלוגי המקורי למדנו מהם הגדלים המשמשים להגדרה של קצב העברת הנתונים בקו התקשורת : הבאוד והסל " ש . למדנ...
אל הספר