השאלה הראשונה העולה על הפרק היא , האם ההסדרים הרצויים בתחום הזכויות הבסיסיות של האזרחים נותנים מקום לשיקולים של הגנה מפני " פגיעה ברגשות דתיים ... " ברור , כי ההגינות , העומדת בלבם של עקרונות הצדק , אינה מאפשרת לתת מקום לשיקולים מיוחדים של הגנה מפני " פגיעה ברגשות דתיים" דווקא . בתחום הזכויות הבסיסיות של האזרחים לא יכול להיות הבדל בין מה שנעוץ בהשקפת-עולם אחת לבין מה שנעוץ בהשקפת-עולם אחרת ... בין רגשות של מעין כאב נפשי על רקע דתי לבין רגשות של מעין כאב נפשי על רקע צמחוני או אחר . הווה אומר , יש מקום לשיקולים של הגנה מפני " פגיעה ברגשות דתיים" אך ורק אם יש מקום לשיקולים של הגנה מפני " פגיעה ברגשות" על רקע השקפה , טעם או אורח-חיים כלשהם .... ( עמ' ( 119-118 ... יש הצדקה מוסרית להטיל הגבלה על זכותו של אזרח לפעול כרצונו , בנימוקים של הגנה על זולתו מפני הרגשה רעה , רק אם הגבלה כזו עומדת בשלוש דרישות : ( א ) ההגנה על אדם מפני הרגשה רעה היא הגנה על חירותו בתחום בסיסי של חייו ; ( ב ) ההגבלה היא ממין ההכרח , לשם הגנה זו : אין מנוס ממנה או משכמותה ; ( ג ) ההגבלה היא שוויונית ... ... מן הראוי לד...  אל הספר
מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית

ישראל. משרד החינוך, התרבות והספורט