הרבנות הראשית - מעמדה וסמכויותיה הרבנות הראשית נוסדה בחודש אדר תרפ"א ( 1921 ) וזכתה להכרת שלטונות המנדט בתור הגוף הדתי העליון של היהודים בארץ ישראל * . לרב הראשי האשכנזי הראשון נבחר הרב אברהם יצחק הכהן קוק , שראה בעיני רוחו גוף על-מפלגתי שיהווה גורם מאחד וישמש הנהגה רוחנית לכל העם . יישום החזון במציאות נתקל בקשיים , והרבנות הראשית לא נעשתה גוף רוחני המכוון את חיי הכלל . הציבור החילוני אינו מקבל על עצמו את מרות ההלכה , ולכן גם אינו רואה את עצמו מחויב לפסיקותיה . אישים שונים בציבור החילוני משמיעים לא אחת ביקורת נגד פסיקות הרבנות הראשית וטוענים שהן נעדרות גמישות ואינן מותאמות לצורכי הדור והתקופה . בנוסף לכך , רבים בציבור החילוני מתנגדים עקרונית למעמד שהחוק מקנה למוסדות הדת ורואים בכך כפייה דתית . גם הציבור החרדי לא מקבל על עצמו את פסיקות הרבנות הראשית . עמדה זו היא תוצאה של ההסתייגות שחש הציבור החרדי ביחס למוסדות המדינה ( ראו עמ' , ( 82-80 אך גם תוצאה של התנגדות עקרונית לעצם המיסוד הממלכתי של מעמד הרבנות . זיקתה של הרבנות הראשית למערכת הפוליטית נתפסת בעיני החרדים כפגיעה בסמכותה של הרבנות ...
אל הספר