הוויכוח על החקיקה הדתית כל החוקים הדתיים התקבלו , כמו כל חוק אחר , בהכרעת רוב חברי הכנסת , ומקצתם אף עוגנו בהסכמים קואליציוניים . התמיכה של חלק מחברי הכנסת הלא דתיים בחוקים בעלי תוכן דתי נבעה לא רק משיקולים פוליטיים וקואליציוניים , אלא גם מהכרה בנחיצותו של החוק ומהכרה בצורך להתחשב בעמדתו של הציבור הדתי ( ראו " להיות אזרחים בישראל , " עמ' . ( 572-570 העובדה שחוקים בעלי תוכן דתי התקבלו באופן דמוקרטי לא מנעה את ההתנגדות להם מצד חוגים ליברליים , שראו בהם פגיעה חמורה בחופש הדת והמצפון . לטענתם , לא מדובר בחקיקה שאיננה דמוקרטית במובן הפורמאלי , אלא בחקיקה שאיננה דמוקרטית במובן המהותי , שהוא , מבחינתם , דמוקרטיה במובנה הליברלי שבמרכזה חירויות הפרט ( ראו עמ' . ( 26 ההתנגדות שעוררה החקיקה הדתית לא נעלמה מעיניהם של חברי הכנסת הדתיים שיזמו אותה , אך הם היו משוכנעים בחשיבותה . הם ראו בחוקים דרך לעצב את דמותה הציבורית של מדינת ישראל כמדינה שערכיה הם ערכים יהודיים דתיים . על הטענה שהחקיקה הדתית מהווה פגיעה בחופש מדת ואין לה מקבילה במדינות דמוקרטיות , הם השיבו , כי כל מדינה קובעת את הערכים שהיא חיה ע...
אל הספר