חוק איסור גידול חזיר , תשכ"ב1962- במסורת הלאומית היהודית הפך החזיר סמל לתועבה . אולם , משביקשו חברי כנסת דתיים בשנות ה50- לחוקק חוק שיאסור על גידול חזירים , הם נתקלו בהתנגדות מצד מפלגות השמאל , שראו ביוזמת החקיקה ביטוי לכפייה דתית . הפשרה שהתקבלה הייתה חוק הרשויות המקומיות ( הסמכה מיוחדת ) תשי"ז , 1956- שהסמיך כל רשות מקומית לאסור על גידול חזירים או על מכירתם בתחומה על-פי שיקול דעתה . ההנחה הייתה שהערמת הקשיים על הגידול והשיווק תיצור קושי בצריכת החזיר , וכך תמנע את האכילה , שהיא האיסור העיקרי . ההימנעות מחקיקה ראשית ( כלומר , חקיקה של הכנסת ) תאמה את הנטייה , ששררה בשנים הראשונות לקום המדינה , להימנע מהכרעות בנושאים שנויים במחלוקת , ובייחוד בסוגיות של דת ומדינה ( ראו שער ה . ( כתוצאה מכך עברה המחלוקת על החוק לבית המשפט העליון שנדרש לעתים קרובות לעתירות בנושא . בית המשפט העליון חזר וקבע , שאין בסמכותה של רשות מקומית להסדיר עניינים הנוגעים לשאלות דת ואמונה , ומן הראוי שהבעיה תוכרע בכנסת . זה היה הרקע לחקיקתו של " חוק איסור גידול חזיר תשכ"ב , " 1962- שאסר על גידול חזירים , החזקתם ונחירתם ...
אל הספר