המחלוקת על כינון חוקה בשל חילוקי הדעות בסוגיית החוקה בעת הקמת המדינה , הפכה האסיפה המכוננת לכנסת הראשונה . במקום לכונן חוקה , קיבלה הכנסת בשנת 1950 את הצעת הפשרה של ח"כ הררי שקבעה , כי " החוקה תהיה בנויה פרקים פרקים באופן שכל אחד מהם יהווה חוק יסודי בפני עצמו ... וכל הפרקים יחדיו יתאגדו לחוקת המדינה" ( ראו "להיות אזרחים בישראל , " עמ' . ( 248 מאז הועלו במשך השנים הצעות שונות לכינון חוקה , והעיקריות בהן היו : הצעה למגילת זכויות אדם , שהציע פרופ' קלינגהופר בשנת ; 1964 והצעה של פרופ' אקצין בשנת 1965 לחוקה שי ? צאו ממנה סוגיות דת ומדינה . ההצעות השונות לא זכו להד ציבורי . * להרחבה עיינו בספרו של זרח ורהפטיג , חוקה לישראל - דת ומדינה , מסילות , ירושלים , תשמ"ח . הדיון בשאלת החוקה התעורר מחדש בקיץ , 1987 כשקבוצה של משפטנים מאוניברסיטת תל-אביב , בראשות פרופ' אוריאל רייכמן , פרסמו הצעה לחוקה . חברי הקבוצה הקימו ועד למען חוקה ופתחו במסע ציבורי שכלל חוגי בית , פרסומים , עצרות עם , ראיונות ומגעים עם פוליטיקאים ואנשי ציבור . לדבריהם , המניעים לפעילותם היו דאגה כנה לדמותו של המשטר הדמוקרטי במדינת י...
אל הספר