פרק : 9 סוגיית החוקה לרוב המדינות הדמוקרטיות יש חוקה המגדירה את צביון המדינה , את הסמכויות והתפקידים של השלטון ואת הזכויות והחובות של אזרחיה . החוקה נועדה גם לעצב את הנורמות הפוליטיות ואת הערכים של החברה , ולכן לשם כינונה לא די בהכרעת הרוב , אלא יש צורך בהסכמה רחבה . ( על תפקידיה של חוקה ראו ב"להיות אזרחים בישראל , " עמ' . ( 244 היעדר הסכמה רחבה בסוגיות של דת ומדינה הייתה אחד מבין הגורמים שמנעו כינונה של חוקה בעת הקמתה של מדינת ישראל . נציגי המפלגות החרדיות הביעו התנגדות חד-משמעית לכל חוקה מעשה ידי אדם וטענו , כי לעם ישראל כבר יש חוקה זה אלפי שנים , והיא התורה . לטענתם , אם עדיין לא הגיעה השעה שחוקת המדינה תהיה חוקת התורה , מוטב שלא תתקבל שום חוקה . גם בין חברי הכנסת הדתיים הלאומיים היו שהתנגדו לכל חוקה שאיננה מבוססת על התורה , אך היו ביניהם שלא התנגדו באופן עקרוני לכל חוקה חילונית , אלא רק תמכו בדחיית הנושא בשל היותם של הדתיים מיעוט פוליטי * . משעלה נושא כינון החוקה לדיון מחודש בשנות ה , 80- הייתה ההתנגדות הדתית גורם מרכזי בוויכוח , והסוגיה הפכה לעוד אחת מנקודות המחלוקת בין דתיים לחיל...
אל הספר