המפלגה הדתית-לאומית - המפד"ל ראשיתה של המפד"ל באיחוד של מפלגות " המזרחי" ו"הפועל המזרחי" בשנת 1956 למפלגה אחת . מפלגות אלה חרתו על דגלן את השותפות עם התנועה הציונית בבניין הארץ , מתוך תפיסה דתית שראתה בציונות שלב בתהליך הגאולה ( על עמדות הציונות הדתית ראו עמ' . ( 70-67 ? במישור הפוליטי התבטאה השותפות בקיומה של " ברית היסטורית" עם מפא"י , שהייתה מפלגת השלטון עד המהפך הפוליטי במאי , 1977 שבו עלה הליכוד לשלטון . מנהיגי המפד"ל הוותיקים ראו בשותפות זו דרך להבטיח את מה שנראה בעיניהם המינימום ההכרחי לשמירת אופייה היהודי של מדינת ישראל . הם פעלו למען שמירת שבת וכשרות על-ידי גופים ומוסדות ציבוריים ולמען האינטרסים של הציבור הדתי , למשל , הקמת האגף לחינוך ממלכתי-דתי במשרד החינוך . גם כשהתקבלו חוקים בניגוד לעמדה הדתית , כמו חוק השירות הלאומי תשי"ג ( 1953 ) שבעקבותיו פרשה אגודת ישראל מהממשלה , המשיכה המפד"ל בשותפות הקואליציונית עם מפא"י , וגם כששריה פרשו מהממשלה בפרשת " מיהו יהודי , " הם שבו אליה לאחר זמן קצר ( ראו  אל הספר
מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית

ישראל. משרד החינוך, התרבות והספורט