מעמדן של התנועות הרפורמית והקונסרבטיבית ומאבקן להכרה אחת הבעיות המעסיקות את התנועה ליהדות מתקדמת ואת התנועה ליהדות מסורתית היא ההכרה הרשמית בהן מצד מדינת ישראל . לפי החוק , רק ליהדות האורתודוקסית ולמוסדותיה יש מעמד רשמי מוכר במדינת ישראל . לאור זאת , הרבנים הרפורמים והקונסרבטיבים אינם מורשים לערוך טקסי נישואין , או לשמש דיינים בבתי-דין רבניים או רבנים צבאיים , והם אינם מקבלים שכר מהמדינה . רק לאחר מאבק משפטי הושג מימון חלקי לפעולות שהתנועות מקיימות ( ראו " להיות אזרחים בישראל , " עמ' . ( 304-302 מאבקים אחרים התנהלו על ייצוגם של מועמדים רפורמים או קונסרבטיבים במועצות הדתיות ועל השתתפותם בגופים הבוחרים רבני עיר או רבנים ראשיים . במאי 2003 ניסתה מפלגת " שינוי" להכליל שני נציגים קונסרבטיבים ושני נציגים רפורמים באסיפה שבחרה את הרבנים הראשיים , אך המפד"ל מנעה זאת ( על מפד"ל ושינוי , ראו פרק , 8 עמ' . ( 118-114 , 109 לעומת זאת , במאבק על הכללתם של נציגי התנועות במועצות הדתיות זכו התנועה ליהדות מתקדמת והתנועה ליהדות מסורתית להישגים . בג"צ שב וחזר על עמדתו העקרונית , כי המועצות הדתיות הן גוף מנ...
אל הספר