בין יהדות לדמוקרטיה במדינת ישראל עוד לפני קום המדינה התנהלו מוסדות היישוב היהודי על-פי נהלים ודפוסים דמוקרטיים , אך לאחר החלטת האו"ם בכ"ט בנובמבר 1947 והקמת המדינה , הם הפכו למציאות מחייבת . בהתאם לכך , הבטיחה מגילת העצמאות , כי במקביל להגדרתה של מדינת ישראל כמדינה יהודית הפתוחה לעלייה יהודית ולקיבוץ גלויות , היא " תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת , גזע ומין ... ותהיה נאמנה לעקרונותיה של מגילת האומות המאוחדות . " הבטחה זו באה לידי ביטוי לאורך השנים הן בחקיקת הכנסת והן בפסיקה המשפטית . חוקים כמו חוק השבות ביטאו את עובדת היותה של מדינת ישראל מדינת הלאום היהודי . חוקים שונים כמו חוק יסוד הכנסת , חוק יסוד השפיטה וחוק יסוד מבקר המדינה ביטאו את אופייה הדמוקרטי של המדינה ( ראו " להיות אזרחים בישראל , " עמ' . ( 257-253 חוקים כמו חוק שעות עבודה ומנוחה , או חוק שיפוט בתי דין רבניים התקבלו מתוך מגמה לשוות לחיים הציבוריים במדינה צביון יהודי גם במובן הדתי ( שם , עמ' . ( 73-72 המחויבות הכפולה - גם לעקרונות דמוקרטיים וגם לעקרונות יהודיים - קיבלה משנה תוקף עם חקיקתם של חוקי...
אל הספר