היה היה מלך שאהב מאוד דבש . שמע המלך שבכפר אחד חי בורן שיש לו דבש טעים במיחד . צוה המלך על הבורן להביא לו מהדבש הטעים . מלא הבורן שני שקי עור בדבש ויצא לדרך . היום היה חם , הדרך היתה ארבה וקשה , והכורן חפש מים לשתיה . לפתע ראה חבורת קופות משתעשעת בין העצים . בין הקופות היתה אחת קצוצת זנב . פנה הבורן אל הקופה קצוצת הזנב ושאל אותה אם היא יודעת איפה אפשר למצא מים לשתיה . " בן , ודאי שאני יודעת , " השיבה הקופה , " למטה , לרגלי הגבעה הזאת זורם נחל , שם תוכל לשתות מים ברצונך . " השאיר הבורן את השקים על יד הקופה ומהר לרדת אל הנחל להרוות את צמאונו . הקופה קצוצת הזנב לא יכלה להתאפק וזללה את הדבש שהיה בשקים . כשסימה לאכל מלאה את השקים בבץ דומה מאוד לדבש . חזר הבורן מהנחל , הודה לקופה ונפרד ממנה . אחר בך העמיס את השקים על גבו והמשיך בדרכו שמח וטוב לב . כשהגיע הבורן אל ארמון המלך , הגיש למלך בגאוה את שני שקי הדבש . המלך מהר לפתח את השקים בדי לאכל מהדבש הטעים , ולהפתעתו הגדולה גלה שיש בשקים בץ ולא דבש . כעס המלך מאוד וצוה להרג את הבורן . הבורן הנדהם התחנן לפני המלך שיתן לו לספר את מה שקרה לו בדרך /...
אל הספר