מדינת ישראל נגד אדולף איְיכמן

המתנגדים להסכם השילומים טענו כי אין לנהל משא ומתן עם גרמניה , כי יש לשמור על הכבוד הלאומי , וכי משא ומתן עם גרמניה י ׁשָ ֵרת את האינטרסים של מדינות המערב הקפיטליסטיות . לדרישת ישראל , התקיים המשא ומתן על השילומים בהולנד , וב9- בספטמבר 1952 נחתם בלוקסמבורג הסכם השילומים , שקבע שילומים למדינת ישראל ותשלום פיצויים ליחידים . ב1952- האשים מלּכיאל גִרינוו ַ ְ לד את קסטנר בשיתוף פעולה עם הנאצים ובהעלמת מידע על ההשמדה מיהודי הונגריה . מדינת ישראל העמידה את גרינוולד למשפט דיבה . במשפט ז ּ ּכה גרינוולד , ועל קסטנר אמר השופט כי " מכר את נשמתו לשטן . " ב3- במרס 1957 נרצח קסטנר . לאחר הרצח הגישה המדינה ערעור על פסק הדין , ובינואר 1958 הורשע מלכיאל גרינוולד . עם זאת , בתודעת הציבור נשאר קסטנר אשם . בשנות ה50- נחקקו שלושה חוקים בנוגע לשואה : החוק לעשיית הדין בנאצים ובעוזריהם , חוק הזיכרון לשואה ולגבורה "יד ושם , " וחוק יום הזיכרון לשואה ולגבורה . מדינת ישראל נגד אדֹולף אי ְ יכמן ב23- במאי 1960 מסר בן גוריון הודעה דרמטית בכנסת , ששודרה ברדיו . בן גוריון הודיע כי הפושע הנאצי אדֹולף אי ְ יכמ ָ ן נלכד וי...  אל הספר