חקיקה משפיעה על עיצוב זיכרון השואה הוויכוח על השילומים ומשפט קסטנר , העמיקו את נושא השואה בתודעה של אזרחי ישראל . הוסיפה לכך גם ההתארגנות של הניצולים : עוד בשנות ה50- הם הקימו ארגונים לפי מקומות המוצא שלהם , או לפי קבוצות שאליהן השתייכו בזמן המלחמה , כמו לדוגמה : מחנה השמדה , פרטיזנים . הארגונים הללו סייעו להם להתמודד עם הזיכרונות , לשרוד ולהיקלט במדינת ישראל . תהליך החקיקה בישראל חיזק את זיכרון השואה בחברה הישראלית והשפיע על עיצובו . בשנות ה50- נחקקו בישראל שלושה חוקים בנוגע לשואה : א . החוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם , תש"י . 1950- לפי חוק זה הועמדו לדין בעיקר יהודים באשמת תפקידים שמילאו ביּודנָרט , במשטרה היהודית בגטאות ו"קא ּ ֹו" - ראשי יחידות עבודה במחנות הריכוז . ב . חוק זיכרון השואה והגבורה , " יד ושם , " תשי"ג . 1953- החוק מציג את החשיבות הלאומית של הקמת המוסד " יד ושם " ואת מטרותיו . ג . חוק יום הזיכרון לשואה ולגבורה , תשי"ט . 1959- עוד באפריל 1951 החליטה הכנסת לפעול לחקיקת חוק שייקרא יום הזיכרון לשואה ולמרד הגטאות . ההחלטה התקבלה בכנסת בעמידת דֹום לזכר הנרצחים . ב1959- התקבל...  אל הספר
מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית