קשיי הקליטה של העולים מחב ֶ ר המדינות מספרם הגדול של העולים בשנות ה90- והפתאומיות שבה הגיעו לישראל היו אתגר גדול גם למוסדות האחראים לקליטת העלייה וגם לחברה הישראלית . בתחילה נקטו המוסדות מדיניות של קליטה ישירה , כלומר , הם אפשרו לעולים לבחור בעצמם את מקום מגוריהם ואת מקום עבודתם וסייעו להם במימון ההוצאות . אולם , עד מהרה נוצר מחסור חמּור בדירות ומחירן עלה . משרד השיכון עודד תושבים ותיקים להשכיר דירות לעולים , על ידי כך שהעניק פטור מתשלום מס על ההכנסה מהשכרה . כמו כן יזם משרד השיכון בנייה של אלפי יחידות דיור והקים אתרי קָרו ָ ונים לעולים . העולים העדיפו להתיישב במרכז הארץ - שם אפשרויות התעסוקה היו רבות יותר , אולם חלקם בחרו להתגורר בערי ה ּ פ ִֵ ריפ ֶ ְריה - שם היה הדיור זול יותר . ככל שנמשך גל העלייה , גדל יותר ויותר מספר העולים שבחרו להשתקע בדרום הארץ - בעיקר באשדוד , באשקלון ובבאר שבע , ובצפון הארץ - בעיקר בחדרה , בחיפה , בעפולה , בנצרת ע ִ לית , בעכו ובנהריה . בתחום התעסוקה נקלטו רוב העולים בעבודה באופן עצמאי . הממשלה תמכה במעסיקים שהעסיקו עולים ופיתחה תכניות להסבה מקצועית ולהכשרה ....
אל הספר