הבעיה העדתית והקיטוב החברתי מחריפים בעקבות העלייה הגדולה נוצר בישראל מפגש בין ותיקים לבין חדשים , בין עולים יוצאי אירופה לעולים מארצות אסיה ואפריקה . המפגש יצר מתחים רבים ועורר תחושות אפליה וקיפוח על רקע המוצא העדתי . החברה הוותיקה בארץ הורכבה ברובה מיוצאי אירופה , והעולים החדשים - יוצאי ארצות אסיה ואפריקה - התקשו להיקלט בחברה זו . בקרב החברה הוותיקה בארץ היו מי שראו בעולי שנות ה , 50- ובעיקר בעולי ארצות האסלאם שביניהם , נחשלים וחסרי השכלה . בין העולים מארצות אסיה ואפריקה היו שהרגישו כי חייהם מנוהלים על ידי אנשי הממסד , אשכנזי ברובו , וכי הוא קובע את גורלם . הממסד האשכנזי קבע היכן יתגוררו ובאילו תנאים , במה יעסקו לפרנסתם , והיכן ילמדו ילדיהם . הורים הרגישו כיצד מתערער מעמדם במשפחה . הם התקשו להעניק סיוע חומרי לילדיהם ולכוונם בע ֵ צה ָ , ולרוב היו תלויים בילדיהם . הילדים נקלטו ביתר קלות ונהפכו לדוברי עברית במהירות רבה יותר מן ההורים . סמכותם של ההורים , ובמיוחד של הגברים , כראשי המשפחה - התערערה . כל אלה הגבירו את רגשות המרירות אצל חלק מן העולים .
אל הספר