המחקר מן היישוב הוותיק והמעברות חלק מן המועצות והעיריות לא שמחו לקבל את פניהן של המעברות . הן טענו שהעולים מהווים עֹול כספי כבד על התושבים הוותיקים , עקב אי יכולתם להשתתף בתשלום המ ִ סים . כן חששו מהימצאות מספר לא מבוטל של מקרים סוציאליים בין העולים החדשים . רוב הרשויות המקומיות גם ָקבלו על כך שלא שיתפו אותן בעצם ההחלטה על הקמת המעברות בתחום שיפוטן . טענה זו לא הייתה חסרת יסוד : ראש אגף המחנות והמעברות במחלקת הקליטה הודה , ש"למען האמת ההיסטורית לא שאלנו הרבה את המועצות המקומיות . הלחץ היה כה גדול , גלי ההגירה כה עצומים , שאם רק מצאנו שטח פנוי - עלינו והקמנו מעברה . " [ ... ] אך היו גם מקומות שראו את המעברות בעין יפה . במקרים לא מעטים ראו יישובים ורשויות במעברות מקורות לחיזוק ולתנופה של יישובם ולבניית שיכוני קבע בעתיד . כך היה בכפר סבא , בנהריה , באשקלון ועוד . ) ד' פלזנשטיין , א' שחר , "הגיאוגרפיה של המעברות , " בתוך : עולים ומעברות , , 1952-1948 עידן , 8 עמ' ) 94-93  אל הספר
מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית