פעולות ראשונות מבטאות את הריבונות הכרזת העצמאות ב14- במאי 1948 הפכה את היישוב היהודי בארץ ישראל למדינה ריבונית . למעשה , התנהל היישוב כמדינה גם לפני ההכרזה : נערכו בחירות לאספת הנבחרים , ומתוכה נבחרו הוועד הלאומי והנהלת הוועד הלאומי והם פעלו כמוסדות פוליטיים מייצגים . אך ההשתתפות בבחירות וקבלת המרּות של המוסדות הנבחרים היו נתונים לבחירה ( עמ' . ( 21 ביישוב פעל ארגון ה"הגנה" והיה הזרוע הצבאית הכפופה למרּות ההנהגה הנבחרת . היישובים הפרוסים ברחבי הארץ המשיכו להתפתח . הכלכלה , החקלאות והתעשייה צברו תנופה . המעבר ממעמד של יישוב הנתון לשלטון זר למעמד של מדינה ריבונית חייב קביעת דפוסים ממלכתיים מוסדרים ומחייבים , עיצוב מוסדות לניהול מדינה , הקמת צבא סדיר , קביעת המטבע הלאומי ועוד . עם ההכרזה על הקמת המדינה הוגדרו מוסדותיה : מועצת העם נקראה מועצת המדינה הזמנית והייתה הרשות המחוקקת , ּומנהלת העם נקראה הממשלה הזמנית והייתה הרשות המבצעת . נקבע כי גופים אלה ינהלו את המדינה עד לעריכת בחירות . ב25- בינואר , 1949 כשמונה חודשים לאחר הכרזת העצמאות , עוד לפני סיומה של מלחמת העצמאות , נערכו בחירות לאס ֵ ...
אל הספר