יהודים עולים במסגרת עלייה מבוקרת

יהודים עולים במסגרת עלייה מבוקרת בשנות ה50- עלו לישראל יהודי טוניסיה , מרוקו ואיראן במסגרת מדיניות העלייה המבוקרת - עלייה סלקטיבית . קשייה של מדינת ישראל לקלוט עלייה גדולה עם הקמתה , וההבנה כי לא נשקפת סכנת חיים מידית ליהודים בארצות אלה , הובילה לעלייה המבוקרת ( עמ' . ( 218 במהלך העלייה המבוקרת נבחרו המועמדים לעלייה : צעירים , בריאים , בעלי מקצוע ובעלי יכולת לפרנס את משפחותיהם . בהתאם לתפיסה כי יש להתכונן למצב שבו חיי יהודים יעמדו בסכנה , החל תהליך של ריכוז יהודי הכפרים בערים - על מנת להגן עליהם עד למועד עלייתם . בעת הכנתם לעלייה , ניתן טיפול רפואי ליהודים שהיו חולים במחלות מידבקות , והחלמתם הייתה תנאי לעלייתם . לביצוע מדיניות העלייה המבוקרת הוקם באפריל 1950 המוסד לתיאום , שהשתתפו בו ממשלת ישראל והסוכנות היהודית , ותפקידו היה לתאם את הפעילות בענייני עלייה וקליטה . לכל מדינה נשלחו ממּונה על העלייה מטעם הסוכנות ונציגים של משרד הבריאות שהיו בעיקר רופאים . בנוסף , פעלו בארגון העלייה גם ארגונים יהודיים בינלאומיים , ואילו חלקם של היהודים הפעילים בקהילה המקומית - היה קטן ביותר . בשנים 1951-19...  אל הספר