האוכלוסייה היהודית בארץ ישראל גדלה על פי נתוני מפקד האוכלוסייה הראשון שערכו הבריטים ב , 1922- ישבו בארץ ישראל כ84- אלף יהודים ורק כ15- אלף מתוכם ביישובים הכפריים . מאז ועד לפרוץ מלחמת העולם השנייה ב1939- הלכה וגדלה האוכלוסייה היהודית בארץ ישראל . רוב היהודים היו תושבי הערים והם עסקו בעיקר במלאכה , במסחר ובשירותים . שלושה גלי עלייה מרכזיים הגיעו לארץ ישראל המנדט ֹ ִרית בתקופה שבין שתי מלחמות העולם , ונוהגים למנ וִ ת אותם בסדר זה : העלייה השלישית , העלייה הרביעית והעלייה החמישית העליות נקראות כך על פי סדר הגעתן לארץ ישראל . העליות שקדמו להן , העלייה הראשונה והעלייה השנייה - הגיעו לארץ ישראל עוד בתקופת השלטון העות'מאני . חברת היישוב הלכה וגדלה בשנות ה20- וה30- והייתה מורכבת מעולים שהגיעו מארצות שונות והיו בעלי אידאולוגיות שונות . לכל אחד מגלי העלייה היה מאפיין חברתי ואידאולוגי בולט , גם אם הוא התייחס רק לחלק מן העולים . לדוגמה : העלייה השלישית נחשבת ל"עלייה החלוצית , " ונקראת על שם עולי תנועת "החלוץ" שפנו להתיישבות חקלאית - אף שרבים מבני העלייה הזאת לא עלו לארץ
אל הספר