מרכז החיים הי הודיים עובר מי רושלים ליבש ירושלים מאבדת את מקומה כמרכז האומה בית המקדש היה המרכז המדיני והרוחני של עם ישראל כולו . משחרב איבדה ירושלים את יוקרתה . לכוהנים הגדולים - בעבר מנהיגי העם - לא היה תפקיד , מפני שכל פעולותיהם היו קשורות בעבודת הקודש בבית המקדש . גם בית הדין הגדול בירושלים ( המכונה גם סנהדרין , ראו בעמוד ( 82 חדל לפעול לאחר החורבן . בית הדין שאב את סמכויותיו מעצם ישיבתו בבית המקדש , ולכן לאחר שהבית חרב לא הייתה הצדקה לקיומו . בעקבות המלחמה איבדה האומה היהודית הן את הנהגתה הן את ירושלים - מרכז החיים הדתיים והמדיניים . אמנם הרומאים שלטו בארץ ישראל ואפשרו ליהודים להמשיך ולארגן את חייהם הפנימיים ולקיים את מצוות דתם , אך לרבים מהיהודים הייתה תחושה קשה של אובדן וייאוש . היו שקראו לאנשים ששרדו לאחר החורבן שלא לזרוע , לא להינשא ולא ללדת כי מבחינתם לא היה טעם בחיים בלי בית המקדש . החיים בארץ ישראל בלא מקדש אבל היו גם אחרים , שלמרות הכאב והצער על חורבן ירושלים ולמרות הקשיים הכלכליים , רצו להמשיך לחיות וליצור בארץ ישראל . הם הבינו שכדי להתגבר על תחושת האובדן צריך להקים מסגרת...
אל הספר