פרק ז : תעמולה , חינוך וטרור בגרמניה הנאצית היטלר סבר כי התעמולה צריכה לפנות אל ההמונים , ולכן עליה להציג מספר מסִרים מצומצם ולחזור עליהם שוב ושוב , עד שייקלטו אצל אחרון האנשים . טענתו הייתה שהתעמולה צריכה להתאים למכנה המשותף הנמוך ביותר , לעורר רגשנות ואמון . ואכן הסיסמאות שעל כרזות התעמולה הנאצית היו קצרות ופשוטות ופנו בעיקר אל הרגש . היטלר הצהיר : " אין זה חשוב כלל אם הם צוחקים לנו או משמיצים אותנו , אם הם מציגים אותנו כליצנים או כפושעים ; העיקר שמזכירים אותנו , שמתעסקים בנו שוב ושוב . " ... מן המחקר על כוחן של אספות ההמונים לא היה עוד בהיסטוריה משטר ששקד כל כך לשים לב לגורמים הפסיכולוגיים ּבמ ְ ִדינ ִּ ּות . היטלר היה בעל שליטה מופלגת ברגשות המוניים . האספות הגדולות שלו היו לנוכחים בהן חוויה רגשית , ולא שמיעת טיעון או מצע . עם זה לא הותירו בהן דבר ל ַ מ ְִיּ ה . השתמשו בכל התחבולות להגביר את עוצמת הרגש , נזקקו לכל האמצעים של התיאטרון . ועידות נירנברג שנערכו שנה-שנה בספטמבר היו מלאכת מחשבת
אל הספר