מבוא - היסטוריה כלכלית על קצה הסרגל מלחמת העצמאות הסתיימה, מדינת ישראל קלטה עלייה גדולה מאוד, וב4- השנים הראשונות לקיום המדינה הוכפל מספר תושביה. הקליטה של העולים הרבים דרשה מהמדינה הצעירה השקעות כלכליות גדולות, והיא נקלעה לקשיים כלכליים. על כן הוחלט על מדיניות חירום כלכלית - "משטר הצנע". )ראו גם עמ' 51-50( בעשור הראשון למדינה התפתחו מאוד שני ענפי כלכלה, החקלאות והבנייה, מכיוון שהיה צורך במוצרי מזון ובדיור לעולים. בשנים אלה היה פרי ההדר ענף היצוא הראשי של המדינה. במחצית השנייה של שנות ה50- החלה צמיחה כלכלית שנבעה מהלוואות, מתרומות וממענקים שקיבלה ישראל מגורמי חוץ שונים, וכן מכספי השילומים שקיבלה מגרמניה, כפיצוי על הרס רכושם של יהודים, גזלתו ואובדנו בתקופת השואה. ההון האיץ את הפעילות הכלכלית במדינה ותרם לעלייה בצריכה וברמת החיים, וכדי להקטין את התלות ביבוא, החלה להתפתח תעשייה מקומית. בעשור השני למדינה החל להצטמצם ענף החקלאות, והתחזקו ענף השירותים וענף התעשייה. רבים ממפעלי התעשייה, בעיקר מפעלי טקסטיל ומזון, הוקמו בערי הפיתוח בתמיכת הממשלה. באותה תקופה הסתיימה הקמתם של מפעלים ופרוייקטים מ...
אל הספר