לשון המקרא לשון חז"ל לשון המקרא לשון חז"ל אדמה קרקע בא נכנס עץ אילן החריש שתק עת זמן חיכה המתין צבע גוון חפץ רצה צמד זוג קצף, רגז כעס רע, ידיד חבר קרה אירע שגיאה טעות גם אף שמש חמה לעומת כנגד שפה לשון לשווא לחינם גבול תחום פן שמא חושך אפלה איך? כיצד? היאך? אנייה ספינה איפה? היכן? ארוחה סעודה אנחנו אנו חופש, דרור חירות ירח לבנה העברית החדשה לפני כמעט 2000 שנה יצא עם ישראל מארץ ישראל לגלות ארוכה מאוד. תקופה ארוכה זאת )תקופת הגלות( נמשכה כמעט עד ימינו. ב2000- שנות הגלות )ובתוכן: תקופת ימי הביניים( כמעט לא דיברו עברית. אבל בכל השנים הארוכות האלה כתבו בעברית יצירות, שירים, תפילות, ספרים חשובים, ובהם: פירושים למקרא )פירוש רש"י( ושירת ספרד. רק לפני כ100- שנה, לאחר שיהודים החלו לחזור מן הגלות לארץ ישראל )ומדינת ישראל טרם קמה(, נשמע בארץ הקול: "עברי, גבר עברית!". היה זה אליעזר בן יהודה, מחיה הלשון העברית, אשר האמין שכדי שהעם היהודי יוכל לחזור ולהתלכד בארץ-ישראל, הכרחי שתהיה לו שפה משותפת - לשון הקודש. הוא חלם על שפה של יום-יום, שהורים ישוחחו בה עם ילדיהם, שמורים ילמדו בה בבית-ספר, שילדים ישחקו ...  אל הספר
מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית