ולסיכום... כפי שראינו, הגלובליזציה מהווה גורם חשוב בהתגברות זרמי ההגירה - הן ההגירה החיצונית והן ההגירה הפנימית. כיווני ההגירה העיקריים הם מן המדינות הפחות-מפותחות אל המדינות המפותחות, ומן הכפרים אל הערים. המרכיב המשותף לשתי תנועות הגירה אלה הוא עודף העובדים במקומות המוצא (המדינות הפחות-מפותחות והכפרים), והביקוש הרב לעובדים במקומות היעד (המדינות המפותחות והערים). למרות הניסיונות של חלק ממדינות היעד להגביל את ההגירה לתחומן, היא נמשכת ואף מתגברת. למהגרים יש השפעה עצומה על מקומות היעד - השפעה שיש לצפות שעוד תגדל בעתיד, כאשר מספר המהגרים שיחיו בהם יהיה גדול ממספרם כיום. כתוצאה מכך, מומחים מתלבטים בשאלות כמו: מה תהיה דמותן של מדינות כמו ארה"ב ומדינות אירופה המערבית בעוד כמה עשרות שנים? איזו תרבות ואילו מנהגי חיים יהיו נהוגים בהן? ומה תהיה צורת השלטון במדינות אלה? לעומת אלה הטוענים שממדי ההגירה יתעצמו, אחרים טוענים כי תופעות שונות המתלוות לגלובליזציה, ובעיקר ההתפתחות העצומה בטכנולוגיה, עשויות דווקא להאט את קצב ההגירה הבין-לאומית. הנה כמה דוגמאות: כבר כיום, חברות רב-לאומיות* רבות מעבירות מפעל...
אל הספר