הגבלות על תנועת מהגרים

מדיניות הגירה  תקנות והנחיות שקובעים השלטונות של כל מדינה בנוגע לכניסה וליציאה של מהגרים. הגבלות על תנועת מהגרים כפי שכבר ציינו  בעקבות השינויים הפוליטיים שהתרחשו בסוף המאה ה,20 מדינות שהגבילו יציאת מהגרים מתחומן החלו לאפשר הגירה חופשית. לעומתן מדינות אחרות, שהפכו למדינות יעד להגירה, החלו לקיים מדיניות הגירה* והחמירו את ההגבלות על ההגירה לתחומן. מדיניות ההגירה כוללת שורה של חוקים ותקנות באשר לקבלת מהגרים למדינה. במרבית המדינות  מדיניות ההגירה מגבילה את כניסתם של חולים, פושעים, ושל מי שעלולים לסכן את ביטחון המדינה. בנוסף, כדי לעצור את גל המהגרים  מדינות יעד רבות קבעו בהתאם לצורכיהן כמה מהגרים הן מוכנות לקבל בשנה, וחוקקו חוקי הגירה נוקשים. כך למשל בריטניה, קנדה, אוסטרליה וניו זילנד, הסובלות ממחסור בכוח עבודה, מעדיפות לקלוט מהגרים על פי המקצועות הנדרשים בהן. ארצות הברית, לעומת זאת, קובעת מכסת הגירה שנתית והיא נותנת עדיפות למהגרים שיש להם כבר בני משפחה בארה"ב. 62.3% מן המהגרים שנקלטו באוסטרליה בשנת ,2004 היו מהגרים עובדים בעלי מקצועות נדרשים.  אל הספר