פעילות מסכמת 10 קראו את הקטע שלפניכם, וענו על השאלות שאחריו. קצת שקט, בבקשה / דב גולדשטיין פסקה 1 1 התרבות הישראלית מזהה שמחה עם רעש, תענוג עם צווחה. שמחה שקטה, מאופקת - זרה לרוחה. השבוע, בחגיגות לסיום שנת הלימודים בבתי הספר, מפעילים מארגני הטקסים רמקולים, שפולטים לחלל רעשים של מאות דציבלים ועור התוף נקרע. פסקה 2 5 בית הספר הסמוך למקום מגורי, שוכן מאות מטרים מחלונות דירתי. גלי ההדף מרעידים את השמשות הכפולות. אין לאן לברוח. ניסיתי בחדר האטום. נעלתי כל מה שאפשר לנעול. אולי הגזים מעיראק לא יחדרו, אבל הרעש מחגיגת סיום שנת הלימודים בז לחדר האטום. פסקה 3 10 זה לא כדי שילדי בית הספר ישמעו את הבשורות מפי המנהל והמורים. ברעש הנורא הזה אף אחד לא שומע שום דבר. זה לא כדי שהשירים היפים ינעמו לאוזני השומעים. הנעימות נבלעות בגלי הרעש. במקום מוזיקה שומעים נהמה מתמשכת, רעשנית וצווחנית. זו לא תרבות. גם לא שמחה. זו זעקה של אלימות: 15 "אנחנו כאן! אף אחד לא יכול להרעיש כמונו! כמה שאנחנו שמחים". פסקה 4 "לשבחם" של מארגני השמחות הרעשניות צריך לומר, כי מאמציהם להנחיל לילדים מנהגים פסולים נושאים פרי. החינוך לרע...
אל הספר