המהר"ל חיבר ספרים רבים, והם נעשו נכסי צאן ברזל של ההגות היהודית בעת החדשה והשפיעו על התנועות הרוחניות החשובות שצמחו בעת החדשה. בין ספריו: נצח ישראל - על גלות ישראל וגאולתה, תפארת ישראל - על מהות משפטי התורה, נתיבות עולם - על דרכי הנהגת האדם, גבורות השם - על טיבם של הנסים, באר הגולה - כתב הגנה על דברי חז"ל, גור אריה - פירושים לתורה ועוד. המהר"ל נפטר בשנת 1609 ונקבר בבית הקברות הישן בגטו של פראג. המהר"ל סבר שהמצב שבו עם ישראל הוא עם נרדף, מצביע על היסוד האלוהי שבעם ישראל. במהותו עם ישראל אינו שייך לעולם הזה - אלא קרוב לאלוהים, המצוי גם הוא מחוץ לעולם הזה. וכך, כשם שאלוהים נבדל במהותו מן העולם הגשמי, כך גם עם ישראל נבדל מן הסדרים הפוליטיים והלאומיים של שאר העמים. השוני בין עם ישראל ליתר העמים מתבטא בפיזורם של היהודים בגלות, מצב לא טבעי לשום אומה. על ייחודו של העם היהודי ועל רדיפותיו אם היו בטלים (אובדים) חס ושלום ישראל, היה בטל (אובד) כל העולם. ואף בהיותם בארץ אויביהם והן בהסתר פנים (בתקופה שישראל נתונים בה למצוקה גדולה), דבר זה אינו מבטל מעלת ישראל כלל. ואף כי (ה') נתן אותנו ירודים ושפלי...  אל הספר
מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית