לקראת סוף המאה ה-16 שררה בפראג אווירה נוחה, ויהודים מאיטליה ומהולנד הגיעו אליה. היהודים שהתגוררו בעיר - בעיקר רבנים, סוחרים ואנשי כספים - קיימו מגעים עם סביבתם. הם יצרו קשר עם בני הקבוצות הדתיות השונות, כאלה שהאמינו ברעיונות הרפורמציה וכאלה שהאמינו בקונטרה-רפורמציה, עם האחים הבוהמים ועם הישועים. הם קשרו קשרים גם עם כמה מנציגי המדע החדש - כמו האסטרונומים טיכו ברהה ויוהנס קפלר - ועם אמנים של תרבות הרנסנס. כמו בתרבות היהודית האשכנזית בכלל, עיקר היצירה בתרבות היהודית בפראג בתקופה זו הייתה ספרותית - כתיבת ספרים והדפסתם. יצירה יהודית בתחומי אמנות אחרים הייתה קשורה לפעילות הדתית - לבתי הכנסת ולתכולה שלהם: הקירות, הריהוט, ובמיוחד ארון הקודש וספרי התורה. בתקופה שבה מצבם הכלכלי של הקהילה היהודית ומנהיגיה היה מבוסס, היו העיטורים והקישוטים שקישטו את ספרי התורה ואת ארון הקודש עשויים מחומרים נדירים ויקרים. בעלי מלאכה יהודים בגטו של פראג השתמשו בטכניקות מתקדמות לזמנם ובסגנון הרנסנס והבארוק, ויצרו בדים מעוטרים ברמת גימור גבוהה ששימשו לעטיפת ספר התורה. מקור חשוב לאמנות יהודית של התקופה היה בית המלאכה ש...
אל הספר