הרובע היהודי של פראג, הסמוך לעיר הישנה, נוסד באמצע המאה ה-12 לערך (מראה העיר פראג, עמ' 102-103). היישוב היהודי הלך וגדל סביב בית הכנסת אלטנוישול, ואחר כך - גם סביב בית הכנסת פנקס, שבנייתו הושלמה בשנת .1535 אזור זה נודע בשם רחוב היהודים, ומראשית המאה ה-17, בהתאם למדיניות הריכוז של היהודים בגטאות, הוענק לו הכינוי האיטלקי - גטו (עמ' 101). ברובע היהודי היה רחוב ראשי אחד, וממנו התפצלו כמה רחובות קטנים. הרובע הופרד משאר חלקי העיר ונסגר בארבעה שערים. תפקיד הגטו היה להגן על תושביו היהודים מפני התפרעויות, ולהפריד אותם מתושבי העיר הנוצרים, לפי הנחיות הכנסייה. במחצית השנייה של המאה ה-16 נבנו עוד בתי כנסת ברובע היהודי: בית הכנסת הגבוה (1568) ובית הכנסת מייזל (1592). שני בתי הכנסת נבנו בסגנון הרנסנס במימון הפרנס (המנהיג, איש הציבור) העשיר ביותר של הקהילה - מרדכי מייזל. בתי הכנסת החדשים שנבנו בגטו, שיקפו את השינוי הארכיטקטוני בעיר. בתוך הגטו היהודי הוקם גם בית קברות. יהודים נקברו בו במשך כ-350 שנה, מן המחצית הראשונה של המאה ה-15 ועד 1787 - השנה שבה אסר הקיסר יוזף ה-2 על קבורה באזורי מגורים. המצבות ב...  אל הספר
מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית