האחים הבוהמים היו אחד הכוחות המסיתים במרד שפרץ בפראג בשנת 1547 (עמ' 98), ומשום כך נאסר עליהם לערוך מפגשים בכל רחבי הממלכה - ומנהיגיהם נאסרו. חברי הכת שלא צייתו לאיסור - הוגלו. רבים נמלטו לפולין ולפרוסיה. האחים הבוהמים שנותרו בממלכה שבו, לפחות באופן מוצהר, לכנסייה האוטרכיסטית. הכנסייה הקתולית לא הכירה בשום זרם בבוהמיה מלבד הזרם האוטרכיסטי הישן, שעמו הגיעה להסכמה בעקבות המלחמות ההוסיטיות, מלחמות הקשורות בדעותיו של הוס במאה ה-15 (עמ' 106). הזרמים הלא קתוליים הבינו שעליהם ליצור חזית דתית מאוחדת באמצעות ניסוח עיקרי דת מוסכמים על כולם. ועדה של נציגי הזרמים פרסמה באביב 1575 מסמך שכונה הקונפסיה הבוהמית. במסמך הופיעו עיקרי דת ורשימת תביעות מן המלוכה. מרבית הקהילות הדתיות בבוהמיה, שכאמור לא היו קתוליות, הכריזו נאמנות לקונפסיה הבוהמית. למרות הבטחותיו של מקסימיליאן ה-2 לעגן בחוק את הקונפסיה הבוהמית, לא עשו כן - לא הוא ולא יורשו רודולף ה-2 - בעיקר בשל התנגדותם של גורמים קתוליים. מיסיונרית של הנצרות הקתולית, ובעקבות זאת התחזקו מאוד הקתולים בעיר. המשלחת הוזמנה על ידי הקיסר פרדיננד ה-1, ששמר על קשר הד...
אל הספר