שליטי בוהמיה ההבסבורגים היו קתולים ושאפו להנהיג מדיניות קתולית, המכונה קונטרה-רפורמציה. ואולם המצב בבוהמיה, ובכללה בעיר פראג, היה מורכב, כי כ-%85 מן האוכלוסייה לא השתייכו לכנסייה הקתולית אלא לפלגים אחרים בנצרות. הניגוד בין השיוך הדתי של השלטון לבין השיוך הדתי של מרבית האוכלוסייה ליווה את פראג כמעט לכל אורך המאה ה-16, וניכר בכמה מן המאבקים והמלחמות שהתחוללו בה בתקופה זו. בימי הביניים שלטה הכנסייה הרומית-הקתולית באירופה הנוצרית. בראש הכנסייה עמד (ועומד עד היום) האפיפיור, שמקום מושבו ברומא; תחתיו כיהנו בסדר היררכי שורה של אנשי כנסייה - בישופים, כמרים ונזירים - שזכו למעמד מיוחד בשל הקדושה שייחסו להם, והם היו כפופים לאפיפיור לפי רמת קדושתם. לפי התפיסה הנוצרית-הקתולית, הגאולה מושגת על ידי הסקרמנטים של הכנסייה; ואת הסקרמנטים הורשו לנהל אך ורק אנשי כמורה שהוקדשו לכהן בקודש. במאה ה-16 חל שינוי יסודי בחיי הדת באירופה: הכנסייה הנוצרית-הקתולית איבדה את מעמדה וכוחה, והתפצלה לכמה אמונות נוצריות. מרטין לותר, נזיר ופרופסור לתיאולוגיה (חקר הדת) מן האוניברסיטה של העיר ויטנברג שבגרמניה, חולל את ראשיתה של...
אל הספר