לתאם בין המנהגים המשפטיים הרווחים ובין האינטרסים הממלכתיים. לפיכך הייתה האסכולה החנפית גורם חשוב בהתאמת ההלכה האסלאמית למציאות הפוליטית והתרבותית של הח'ליפות באמצעות הקאדים (השופטים). ח'ליפי בית עבאס עצמם היו קשורים באסכולה זו, והיא התפשטה במהירות ברחבי המזרח המוסלמי הודות לקשריה עם השלטון. תלמידו של אבו חניפה, אבו יוסף יעקוב (715-798), נתמנה על ידי הח'ליף הארון א-רשיד לתפקיד זקן השופטים בבגדאד. ב.האסכולה החנבלית: נוסדה בבגדאד על ידי אחמד אבן חנבל (780-855). אבן חנבל תבע היצמדות למקורות הכתובים כפשוטם. לדעתו, לכל ציווי או איסור יש תוקף רק אם הוא מופיע בכתובים בלשון מפורשת וברורה. אבן חנבל היה קנאי בדעותיו, הוא ביסס את המשפט על החדית' ולחם בחידושים. אבן חנבל סבל מאוד מן השלטונות, בעיקר בתקופת שיא השפעתה של המעתזלה בבגדאד (עמ' 80). הוא נאסר והולקה פעמים רבות, אך לא שינה את עמדותיו. במהלך המאה ה-10 גדלה האסכולה החנבלית בבגדאד, ותומכיה התרכזו בעיקר ברובע באב אל-בצרה. היא נפוצה בקרב המוסלמים הסונים, ותמכו בה רבים מפשוטי העם הסונים בבגדאד. בהתאם לגישתה החותרת להבנת פירוש הכתובים כפשוטם, חרתה...
אל הספר