מאז ייסוד בגדאד היה לשווקים תפקיד מרכזי. השווקים הוקמו בהתאם לתכניתו של הח'ליף אל-מנצור. בשנת 773 הוא אף ציווה להעביר את השווקים אל רובע אל-כרח' שמדרום לעיר העגולה, על מנת להרחיק את האוכלוסייה הסואנת מן העיר העגולה עצמה ולהבטיח את סגירת כל שעריה בלילות - משיקולי ביטחון. לכל סוגי האומנויות והמסחר היו שווקים מיוחדים, לדוגמה - רובע אל-כרח' הכיל שווקים שונים: שוק פירות וירקות, שוק סוחרי בדים, שוק קצבים, שוק מגדלי עופות, שוק ספרים (ובו יותר מ-100 בתי מסחר), שוק עושי סבון ושוק לסוחרים זרים. עם התרחבות העיר נוספו שווקים ברובע אל-ח'רביה, ולאחר מכן נוספו שווקים גם באזור רצאפה: שוק פרחים, שוק מזון, שוק זהב, שוק כבשים, שוק ספרים ושוק למוצרים מסין (מפה 14 עמ' 65). וכך, במאה ה-10 לסה"נ, הייתה בגדאד למרכז אדיר של מסחר. בתקופה זו ייצרה בגדאד וייצאה אל מחוץ לגבולותיה בעיקר מוצרי טקסטיל, כותנה, משי ועור, אך נודעה גם בייצור חרבות ובייצור נייר. על השווקים היה מופקד ממונה ממשלתי, מחתסב, ששאב את סמכותו מן הח'ליף ומן הקאדי. תפקידו של המחתסב היה לפקח על תקינות המסחר, לבדוק את המשקולות (גושי מתכת ששימשו לקביע...
אל הספר